הפרעות קשב וריכוז

ליקויי למידה

יש אנשים רבים בעלי ליקויי למידה וחלקם הגדול אף לא מודע לכך. זאת, בדומה לאנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז. המאמר הבא פורש בפניכם את הגורמים של לקויות למידה והדרך לאתרן. המונח ליקויי למידה מתייחס לשלל תופעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות. התופעות עשויות להיות שונות מאוד זו מזו, ולהתבטא באופן אחר אצל כל אדם, אולם יש להן מאפיין משותף אחד והוא שהן מקשות על יכולת הלמידה והתפקוד של האדם.  

ליקויי למידה - גורמים

ישנם ליקויים של למידה שמתבטאים בתנועתיות יתר (היפראקטיביות), ישנם ליקויים שמתבטאים בחוסר הפנמה של הנאמר וישנם כאלו שמקשים דווקא על הכתיבה והקריאה, וכל אחד מן הליקויים מזמן קשיים והתמודדויות אחרות. ככלל, יש שלושה גורמים עיקריים להיווצרות לקויות למידה. הסוג הראשון, המזוהה ביותר עם המונח לקויות למידה, הוא הקשיים הקוגניטיביים. ליקויים מסוג זה הם הידועים ביותר וכוללים מספר רב של הפרעות כמו דיסלקציה שהיא קבוצת ליקויי למידה אשר פוגעת ביכולת הקריאה, ודיסגרפיה המהווה ליקוי למידה בתחום הכתיבה. כמו כן, הסוג השני הוא קבוצת ליקויים מסוג הפרעת קשב וריכוז. קבוצה זו היא הקבוצה הגדולה של בעיות למידה שיכולה להתבטא בהיפראקטיביות, ביכולת ריכוז נמוכה, בבעיות זיכרון ועוד. מלבד הקבוצה הקוגניטיבית יש עוד שתי קבוצות עיקריות של לקויות למידה. האחת היא ליקויים המתבטאים בהתנהגות והשנייה היא ליקויים המתבטאים בהסתגלות סביבתית וחברתית. יש הפרדה ברורה בין קשיי למידה הנובעים מפיגור או מנכות מסוימת (כמו מחלות נפש), הנחשבים לסימפטום של תופעה גדולה יותר, ובין ליקויי למידה השייכים לאחת משלוש הקבוצות שהזכרנו.   

איתור ליקויי למידה

הדרך לאיתור ליקויים של למידה מן הסוג הקוגניטיבי עוברת לרוב דרך אבחון דידקטי. האבחון נועד לבדוק את כישורי האדם בכל המיומנויות הנוגעות ללמידה כמו: קריאה, כתיבה, פעולות חשבון, קליטת מידע ויכולת ריכוז. היכולות נבדקות בסדרת מבחנים שונים, והתוצאות מושוות לכמה פרמטרים: גיל הנבדק, מנת המשכל שלו, הממוצע בקרב בני גילו ועוד. במקרים של פער שלילי בין התוצאות המצופות לבין התוצאות בפועל עולה חשד של ליקויי למידה. לעיתים, נערכות גם בדיקות נוירולוגיות, ובמקרים של חשד להפרעה חושית גם בדיקות רפואיות (למשל בדיקת שמיעה או ראייה). איתור ליקויים של למידה מן הסוג החברתי וההתנהגותי הוא מעט מורכב יותר. גם הוא יכול לכלול אבחון, אולם בחלק מן המקרים האבחון לא יתאים לאיתור הקשיים ויהיה צורך בשיחה עם פסיכולוג, או באבחון מעמיק יותר בן כמה פגישות. מטרת איתור הליקויים היא לסייע לסובלים מן התופעה, ולהתאים להם את הטיפול המתאים ביותר. בד"כ, האבחון נעשה בגיל בית הספר, כיוון שזהו הכר הפורה ביותר לביטוי ליקויי למידה אצל ילדים. אבחון המצביע על קשיי למידה יקנה לתלמידים התאמות לימודיות שונות, שיעזרו להם ללמוד בתנאים הוגנים יותר. ההקלות כוללות תוספת זמן במבחנים, התעלמות משגיאות כתיב (תקף בעיקר לכיתות נמוכות, שבהן מתקיימות הכתבות בעברית ובאנגלית), בחינה בעל פה, הקראת מבחן ועוד. לא כל מי שסובל מליקויים בלמידה מקבל את כל ההקלות, כיוון שהן מותאמות אישית ליכולותיו של כל אחד. האבחונים של איתור ליקויי למידה עולים לא מעט כסף, ותפוצתם בקרב תלמידי בי"ס גדלה מאוד בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, החלו להישמע לאחרונה טענות רבות כנגד ההתאמות הלימודיות, שלדעת רבים הפכו לתעשייה כלכלית שאינה קשורה להקלה על לקויי למידה, הטענה הרווחת היא שכל מי שידו משגת לשלם 1,200 ₪ עבור אבחון יקבל את ההתאמות, עם או בלי לקויות למידה. למרות זאת, אין ספק כי עבור מי שסובל באמת מסוגי ליקויי למידה שונים מדובר בעזרה משמעותית, שמאפשרת לו להביע את יכולותיו האמיתיות.