תופעת היפראקטיביות היא חלק בלתי נפרד של הפרעות קשב וריכוז. במאמר זה ריכזנו במיוחד עבורכם את מאפייני התופעה, סוגיה ואופן השתלבות הסובלים מהיפראקטיביות בחיי המערב. בשפה העממית נהוג להשתמש במונח היפראקטיביות לתיאור כל ילד שובב, שיש לו קוצים בטוסיק. אלא שלמעשה מדובר בתופעה רפואית לכל דבר, הטומנת בחובה לא מעט בעיות רציניות. המשיכו לקרוא ועל עוד על היפראקטיביות.
היפראקטיביות ומאפייניה
ישנם כמה מאפיינים מקובלים לתופעה של היפראקטיביות. כמו בכל הפרעות הקשב והריכוז, גם ההיפראקטיביות אינה מאובחנת על סמך סימפטום אחד. הסימנים האפשריים של היפראקטיביות הם חוסר יכולת לשבת במנוחה, תיפוף עצבני של ידיים ורגליים בעת הישיבה, חוסר שקט כללי, צורך תמידי להימצא בתנועה ועוד. גם מאפיינים אימפולסיביים, כמו התפרצות לדברים והתקפי זעם, יכולים להעיד על היפראקטיביות. מובן שיש דרגות שונות, ואצל כל היפראקטיבי תתבטא היפראקטיביות באופן מעט שונה. כאמור, קל לבלבל בין ילד שובב ופעלתני (או בין אדם מלא מרץ) לבין ילד היפראקטיבי. במקרה של חשד, כדאי לקרוא את התסמינים המוזכרים באתרים הרפואיים השונים, לעקוב אחר המצב לאורך זמן ולהתייעץ עם מומחים במקרה הצורך. אבחון היפראקטיביות נעשה אך ורק באמצעות צפייה בהתנהגות, כיוון שאין מאפיינים פיזיים או חיצוניים המאפיינים את הסובלים מן התופעה. מבחנים קוגניטיביים הבודקים תפקוד לאורך זמן, יכולות בתחומים הדורשים ריכוז ועוד עשויים לגלות תסמינים היפראקטיביים. התוצאות של כל נבחן מושוות לנורמה הצפויה ע"פ הגיל ורמת המשכל. המשיכו לקרוא וגלו את הסוגים השונים של היפראקטיביות.
סוגי היפראקטיביות
השם העברי של היפראקטיביות הוא תנועתיות יתר והוא ממחיש היטב את עיקר התופעה. למעשה, היפראקטיביות מתבטאת בחוסר יכולת להישאר במנוחה למשך זמן ארוך. אנשים הסובלים ממאפיינים היפראקטיביים יתקשו לבצע כל פעולה הדורשת ריכוז או חוסר תנועה ממושכים לרבות עיסוק במחשב, למידה או עבודה שקטה. פעמים רבות משולבת היפראקטיביות גם עם אימפולסיביות שהיא פעולה ספונטנית, לעיתים בלתי נשלטת, ללא מחשבה על התוצאות. במרבית המקרים של היפראקטיביות, יש שילוב בין מאפיינים היפראקטיביים ובין הפרעות קשב וריכוז אחרות. התופעה נקראת ADHD , וכוללת כמה וכמה הפרעות נוירולוגיות ורגשיות. שילוב נפוץ אחר של היפראקטיביות הוא היפראקטיביות וליקויי למידה קוגניטיביים, כמו דיסלקציה או דיסגרפיה. הפרעות קשב וריכוז שאינן מלוות בתסמינים היפראקטיביים נפוצות פי שלושה מהפרעות המלוות בתסמינים כאלו. מבחינת חתך האוכלוסייה, בנים מועדים הרבה יותר מבנות לתופעת היפראקטיביות. חלק מהנתונים מדברים על אחד מתוך עשרה ילדים בישראל שסובל מתופעת היפראקטיביות, אולם בקרב מבוגרים הפרעת נפוצה פחות.
היפראקטיביות וחיי המערב
הפרעת היפראקטיביות אינה מתיישבת היטב עם אורח החיים המערבי. כבר בגילאים צעירים נתקלים ילדים היפראקטיביים בדרישות שהן בגדר משימה בלתי אפשרית עבורם, כמו לשבת בשקט בזמן הריכוז בגן או לתקשר בשקט וברוגע עם ילדים אחרים. הבעיות רק מחמירות כאשר מגיע הילד לבית הספר, וצריך לשבת בשקט על כיסא למשך 45 דקות שלמות. בשלב זה, היפראקטיביות שאינה מאובחנת עלולה להביא לתחושת תסכול קשות ביותר הן אצל הילד והן אצל סביבתו. ואכן, בעבר הוגדרו ילדים היפראקטיביים רבים כחריגים, מופרעים ואפילו טיפשים, בעוד שלמעשה פעמים רבות היכולת השכלית של היפראקטיביים גבוהה מהממוצע. גם בבגרות המצב לא משתפר בהרבה, כיוון שחלק נכבד מן האנשים בעולם המערבי עובדים במשרדים סגורים למשך שעות ארוכות, ונאלצים לגלות ריכוז וערנות למשך זמן רב. לאחר אבחון מתאים יש מספר דרכים להתמודד עם היפראקטיביות. רבים מן ההיפראקטיביים נעזרים בתרופות, שהמפורסמת מביניהם היא ריטלין. גם לרפואה האלטרנטיבית יש דרכים להתמודד עם היפראקטיביות, החל מפרחי באך ודיקור ועד לתוספי מזון. מקובל גם לטפל בתופעת היפראקטיביות באמצעות טיפולים משלימים כמו טיפול בבע"ח, רכיבה או שחייה טיפולית ועוד.