כשעולה חשד לקיום הפרעת קשב יש לבצע אבחון הפרעות קשב וריכוז הקובע את סוג ההפרעה ומידת החומרה שלה. כאן פירוט נרחב בנושא הכולל כיצד לפעול לאחר אבחון בעיות קשב וריכוז. הפרעות קשב מתחלקות להפרעות קשב המלוות בהיפראקטיביות, תופעה הקרויה ADHD, והפרעות המלוות בהיפראקטיביות או כאלה שלא כוללות התנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית שנקראות ADD. סוג זה, סובל הרבה פעמים מתת אבחון, כיוון שהוא מלווה פחות בהתנהגות חיצונית ניכרת לעין שמעוררת היתקלויות חוזרות ונשנות של הילד, עם גורמי סמכות ועם קבוצת בני גילו. חשד לקיומן של הפרעות אלה מגיע הרבה פעמים מאנשי מקצוע במסגרת בה שוהה הילד כמו גן או בית ספר, ולעיתים מההורים, שרואים שמצד אחד הילד תופס ומבין את הנאמר לו ואת הנדרש ממנו, ומצד שני לא מגיע להישגים, נכשל בבחינות, בביצוע מטלות וכן הלאה. כיוון שיכולים להיות גורמים רבים לפער כזה בין יכולת לבין תוצאות, יש חשיבות רבה לעבור אבחון הפרעות קשב אצל איש מקצוע.
אבחון הפרעות קשב וריכוז מהו?
בשלב זה נסביר מהו אבחון הפרעות קשב. האבחון הוא קליני ושונה מעט כשמדובר בילדים ובמבוגרים בהם קיים חשד להפרעה. כשמדובר בילדים, האבחון כולל ראיון עם הילד, ראיון עם ההורה, קריאה של חוות דעת ממורה, מחנכת או יועצת בית הספר או הגן וכן, צפייה בילד מבצע מטלות ופעולות שונות. כאשר המאובחן הוא מבוגר, נערך ראיון ובנוסף, נעשית צפייה במהלך ביצוע מטלות ומשימות אותן מבקש המאבחן. בשני המקרים, קיימות כיום שיטות ייחודיות שמשמשות את המאבחן במהלך אבחון הפרעות קשב, כגון TOVA, שמקובלות בעולם כולו ומאושרות על ידי ארגונים שונים. שיטות אלו, בודקות את התמדת הקשב של המאובחן, את מידת האימפולסיביות שלו, את זמן התגובה ואת יכולת העקביות. אלו הם ארבעה משתנים שמסייעים למאבחן לקבוע האם מדובר בהפרעות קשב וכן, באיזה סוג הפרעות מדובר. אבחונים שונים מציעים אך ורק את השימוש בשיטה זו ודומותיה, אולם אבחון מקיף שכולל ראיון ולעיתים אף בדיקות גופניות הוא חיוני ומספק למאבחן מבט כולל ומעמיק יותר, שמאפשר להגיע לתשובות נכונות יותר בנוגע למצבו של המאובחן. התשובות הניתנות בעקבות אבחון בעיות קשב וריכוז הן תנאי להמשך טיפול. התוצאות מאפשרות להבין את מצבו המדויק של המאובחן ולקבוע את סוג הטיפול המתאים לו ביותר, בין אם מדובר בטיפול תרופתי, קוגניטיבי או משולב. אבחון הפרעות קשב מאפשר גם להעריך מה הן ההתאמות וההקלות הנדרשות על מנת לאפשר לילד או למבוגר השתלבות טובה יותר במסגרות השונות בהן הוא לוקח חלק דוגמת בית ספר, אוניברסיטה, מקום עבודה, בית וכן הלאה.
לאחר אבחון בעיות קשב וריכוז
לאחר שנערך אבחון הפרעות קשב, ניתן לקבוע האם מדובר בהפרעות אלה או בבעיה אחרת שעשויה להיות פסיכולוגית, פסיכיאטרית, בריאותית או רפואית, כגון בעיית שמיעה או ראייה, חוסרים תזונתיים ועוד. במידה ולאחר אבחון בעיות קשב וריכוז נקבע שאכן מדובר בהפרעות קשב, ניתנת הפנייה לגורמים מטפלים ולעיתים המאבחן עצמו מציע את הטיפול, במידה והוא מוכשר לכך. בהתאם לסוג ההפרעה ולמידת החומרה מוצע הטיפול שעשוי להיות תרופתי, קוגניטיבי או תזונתי או שילוב של כל סוגי הטיפול אלו ואחרים. במקרים בהם ניתנים כדורים, מוצע המינון ההתחלתי של כדורים כגון ריטלין, אותו ניתן להפחית או להעלות לאחר תקופת הסתגלות ראשונית לכדור. כיוון שיכולים להיות גורמים רבים להתנהגויות המעוררות חשד לקיומן של הפרעות מהסוג הזה, אבחון הפרעות קשב וריכוז הוא חיוני לא רק כתנאי להמשך טיפול מתאים אלא גם על מנת לשלול את הסיבות האחרות שהוזכרו.